שופט עֵלי, מנהיג שבטי ישראל באותם הימים, משמש גם ככהן גדול. הוא מביט על תפילתה של חנה, הנראית לו מעט מוזרה. הוא חושד כי חנה שיכורה, ומעיר לה על כך. היא משיבה לו: אינני שיכורה, אני שופכת את לבי בתפילה לפני ה'. עלי מתרצה, ומברכה